חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק ת"פ 19446-07-09

: | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
19446-07-09
5.3.2012
בפני :
עידו דרויאן

- נגד -
:
מדינת ישראל
עו"ד ליאור בן שלום 		:
דידיה בשמוט
עו"ד סנדי ליפשיץ
החלטה

בהסכמת הצדדים, מתקבלים המסמכים הבאים:

הודעת הנאשם מיום 18.4.08 ת/5.

הודעת הנאשם מיום 1.6.08 ת/6.

מזכר של החוקרת יודקביץ נ/1.

מזכר של החוקרת הררי נ/2.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"א  אדר תשע"ב, 05/03/2012 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט

ב"כ המאשימה:

אלו עדיי.

הסנגורית:

הסברתי לנאשם את זכויותיו ואת משמעות עדותו והוא בחר להעיד.

הנאשם לאחר שהוזהר כדין:

אני מבין טוב עברית, אבל לפעמים יש לי שגיאות בין מה שאני רוצה להגיד לבין מה שאני אומר.

חקירה ראשית:

אני עליתי לארץ בשנת 94 בגיל 23. עד עכשיו אני עובד כספר בנתניה. עברתי לגור בנתניה. אני בעקרון בן אדם פשוט ולא אלים. אין לי שום עבר פלילי.

אני זוכר את המקרה מיום 18.4.08. זה היה בערב פסח ביום שישי. קיבלתי ביקור מלקוח שבא לקבוע תור לאמו ונכנס התוקף שלי למספרה שהיתה לי ברחוב בוגרשוב. התוקף נכנס פנימה ושאל אותי של מי הרכב שחונה במקום החנייה שלו, אמרתי לו שאינני יודע. פניתי ללקוח שישב אצלי והוא אמר שזה הרכב שלו ואמרתי לו שאסור לו להחנות שם כי זאת לא החנייה שלי ולא ידעתי שהוא חנה שם, לא ידעתי כלל שהוא בא עם אוטו. המתלונן אמר לו: "תעיף את הרכב שלך כי זאת לא החנייה שלך".  הלקוח התנצל בפניו וגם אני הייתי באותו מקום. המתלונן יצא ביחד עם הלקוח להזיז את האוטו כדי שהמתלונן יוכל להכנס במקומו ובזה הלקוח הלך כי לא היתה לו עוד סיבה להשאר. המתלונן שב למספרה שלי ואמר לי "כמה פעמים אמרתי לך לא להחנות במקום וזאת לא פעם ראשונה שזה קורה". אמרתי לו ורציתי להגיד לו אבל הוא לא נתן לי לדבר, שלא ידעתי שקרול הלקוח חנה במקום שלו. אמרתי לו שאף פעם לא הרשיתי ללקוחות שלי להחנות במקום הזה כי אני יודע שאסור לי כי אין לי חנייה במקום. המתלונן קילל אותי: "אתה בן זונה" ודחף אותי. אחרי הדחיפה, אמרתי לו שיצא מהמספרה כי אחרת אפוצץ אותו. אמרתי לו שאני סופר עד שלוש עד שיעזוב כי ברגע שהוא דחף אותי, הרגשתי שאני בסכנה ושזה יתדרדר. אמרתי לו לצאת מהמספרה והוא שאל אותי מה אני אעשה לו אם לא יצא. אמרתי לו שאני סופר עד שלוש ונתתי לו נגיחה, מכת ראש. ממה שאני זוכר, פגעתי בו באזור המצח (העד מצביע על גשר האף).  אחרי זה הוא פשוט הלך.

התקשרתי למשטרה אחרי שהוא הלך. אחרי הנגיחה הוא הלך אחורה ונפל מהנגיחה שלי. הוא קם מהנפילה ואני נבהלתי מאוד מזה כי באותו רגע חששתי לסכנה. חששתי שהוא יפגע בי אחרי שהוא קם. ביקשתי ממנו לצאת מפה והוא יצא. הלכתי להביא לו כוס מים כי הוא היה בפתח הכניסה של החצר והוא לא רצה. זה מה שאני זוכר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>